חדשות האתר

​בית המשפט העליון מבטל את ההכרה בטענת חיים בעוולה

לפני 25 שנה נדונה שאלת ההכרה בעילות ה"הולדה בעוולה" ו"חיים בעוולה" בפסק דין של בית המשפט העליון ע"א 518/82 זייצוב נ' כץ, פ"ד מ(2) 85 (1986) (להלן: "הילכת זייצוב").

על פי הילכת זייצוב הכירו הן בעילת ההורים "הולדה בעוולה" והן בעילת הילדים "חיים בעוולה". כיום, 25 שנה לאחר מתן פסק דין זייצוב, הוכרע על ידי בית המשפט העליון בפסק דין שניתן ביום 28.5.12  ע"א 1326/07 ליאור המר נ' פרופ' עמי עמית (להלן: "הלכת המר"), כי לא ניתן להכיר בעילתו של הילד "חיים בעוולה".


לקביעה זו של בית המשפט העליון מספר משמעויות עיקריות כדלקמן:


א. עילת התביעה - הילד אינו יכול יותר לתבוע אלא רק הוריו. הטענה היחידה היא טענת "הולדה בעוולה" לפיה  

    טוענים ההורים כי ניתן וצריך היה לאתר את המום ממנו סבל העובר בעודו ברחם אמו וכי אילו היה המום מאותר  

    וההורים היו מיודעים בדבר, היו מפסיקים את ההריון.


ב. הרחבת עילת ההורים בגין "הולדה בעוולה" – הואיל ונותרה רק עילה אחת לתביעה היא עילת ההורים  בגין  

    "הולדה בעוולה"  הורחבה עילה זו כך שתאפשר ליתן להורים פיצוי מיטבי ובאורח מלא לצרכיו של הילד בעל

    המוגבלות גם לאחר בגירתו ולמשך כל תוחלת חייו, באמצעות תביעת ההורים.


ג. הוכחת הקשר הסיבתי – בתביעות מסוג "הולדה בעוולה" יש להוכיח, בין היתר, כי אלמלא ההתרשלות,

   היו הורי הילוד בוחרים להפסיק את ההריון ובכך נמנעים מהבאת הילד לעולם. בפסק הדין המר נקבע כי את

   הטענה הנ"ל יש להוכיח בשני שלבים: בשלב הראשון (האובייקטיבי) – ועדה להפסקת הריון הייתה מאשרת  

   להורים לבצע הפלה. השלב השני (הסובייקטיבי)- אלמלא ההתרשלות ההורים אכן היו פונים לועדה להפסקת

   הריון לקבלת האישור. עוד קבע ביהמ"ש כי החלטת הועדה להפסקת הריון תשמש כחזקה (הניתנת לסתירה)  

   בדבר עמדתם של ההורים לבצע הפלה.


ד. התיישנות – בהתאם לדיני הנזיקין, התיישנות בגין תביעות רשלנות רפואית הינה 7 שנים (למעט סייגים). בעבר,

   כאשר הוכרה תביעת הילד בגין "חיים בעוולה" ניתן היה להגיש תביעתו של הילד עד הגיעו לגיל 25 (7 שנים

   לאחר הגיעו לגיל 18). אולם כיום, משבוטלה עילת תביעתו של הילד הרי, שנותרה רק עילת ההורים לגביה קיימת

   התיישנות של 7 שנים. פסק הדין,  מגן על תיקים תלויים ועומדים שבהם לא הוגשה תביעת ההורים ככל שהיא

   נוגעת לתביעת היילוד ואולם, אין בפסק הדין הוראות מעבר באשר לתביעות שטרם הוגשו וחלפה לגבי ההורים

   תקופת ההתיישנות של 7 שנים, במצבים אלו יצטרך בית המשפט להתמודד עם המצב שנוצר.