העיקרון בדיני הנזיקין במתן פיצויים לנפגע היא "החזרת המצב לקדמותו" כלומר, להעניק לנפגע פיצוי בגין כל נזקיו (הנזק הממוני (הכספי)) והנזק הלא ממוני (כגון: כאב וסבל) כך שיוכלו ככל האפשר להעמיד את הנפגע במצב שבו היה לולא אירע אירוע הרשלנות הרפואית.

הפיצויים הנפסקים לנפגע מתחלקים לשניים:

נזק ממון – נזקים בגין כספים שהוצאו בגין אירוע הרשלנות ונזק כספי שהוא בגדר "הפסד כספי" בגין אירוע הרשלנות בעבר ובעתיד.

נזק גוף– כשמו כן הוא הנזק שנגרם לנפגע בגופו בין אם מדובר בשיעור נכות בגינו התובע אינו מסוגל לתפקד באופן מלא או חלקי, פגיעה בסיכויים להחלמה וכיוצ"ב.

חלוקה נוספת שקיימת כאשר דנים בפיצויים היא חלוקה של נזק מיוחד ונזק כללי:

נזק מיוחד – מוגדר כנזק שנגרם מיום אירוע הרשלנות ועד ליום מתן פסק הדין. בנזק המיוחד נכללים נזקים כגון: טיפולים רפואיים, הפסדי השתכרות (ניצול ימי חופשה, ניצול ימי מחלה, ימי הבראה), הוצאות בגין תרופות וציוד רפואי, הוצאות בגין עזרת צד ג' (מטפלת, סייעת, עוזרת בית וכו'), הוצאות נסיעה ועוד.

​​

נזק כללי – מוגדר כנזק שנגרם מיום מתן פסק הדין ואילך. בנזק הכללי נכללים נזקים כגון: הוצאות רפואיות עתידיות, הפסד השתכרות בעתיד, הפסד תנאים סוציאליים/פנסיה, כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים ועוד.

סכום הפיצויים מחושב לפי מספר פרמטרים המשפיעים באופן ישיר על סכום הפיצויים:

גובה הנכות וסוג הנכות– ככל שהנזק שנגרם חמור יותר כך יגדל סכום הפיצויים. ככל ששיעור הנכות גבוה יותר ומשפיע יותר על התפקוד כך סכום הפיצויים יהא גבוה יותר.

​

סכום הפיצויים מחושב לפי מספר פרמטרים המשפיעים באופן ישיר על סכום הפיצויים:



גובה הנכות וסוג הנכות – ככל שהנזק שנגרם חמור יותר כך יגדל סכום הפיצויים. ככל ששיעור הנכות גבוה יותר ומשפיע יותר על התפקוד כך סכום הפיצויים יהא גבוה יותר.

מקרים של מוות – הואיל והנזקים הכללים (נזקים עתידיים) מעטים יותר סכום הפיצוי נמוך יותר כך למשל: אין הוצאות רפואיות עתידיות וכו'.

גיל הנפגע – ככל שהנפגע יותר צעיר כך סכום הפיצויים יהא גבוה יותר הואיל ותוחלת החיים ארוכה יותר. סייג לכך הוא במקרים שהפגיעה של הנפגע היא כל כך קשה שתוחלת החיים של הנפגע מתקצרת אף היא בצורה משמעותית.

מצבו הבריאותי והתפקודי של הנפגע טרם הפגיעה – ככל שמצבו הבריאותי והתפקודי של הנפגע טרם הנזק היה טוב יותר כך גובה הפיצוי יהא גבוה יותר.
 

גובה ההשתכרות של הנפגע – ככל שגובה השכר של הנפגע היה גבוה לפני אירוע הנזק כך סכום הפיצויים יהא גבוה יותר. במקרים בהם לא ניתן לדעת מה גובה השכר אותו הנפגע עשוי היה להרוויח למשל במקרה של קטינים החישוב ייעשה בהתאם לשכר הממוצע במשק (במקרים חריגים ניתן יהא להוכיח כי השכר שיכל היה להרוויח הקטין מעל לממוצע).

אין בקבלת פיצויים מטעם בית משפט בגין רשלנות רפואית בכדי לפגוע בזכות הנפגע לממש את זכויותיו מאת הביטוח הלאומי, בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ו/או חוק הנכים (תגמולים ושיקום). לאחר שיפסוק בית המשפט את הפיצויים המגיעים לנפגע יופחתו/יקזזו מסכום הפיצויים את סכומי התגמולים שקיבל הנפגע בעבר ושעתיד לקבל.